מדריכים ומאמרים מהשטח

כשהפחת (מפסק מגן / RCD) קופץ ולא מסכים לעלות, אל תילחמו בו ואל תנסו "להרים בכוח". עובדים בשיטה מסודרת שמבודדת את התקלה:

1. מורידים למטה את כל המאמ"תים (המפסקים הקטנים) שמתחת לפחת.
2. מרימים את הפחת עצמו: עכשיו הוא אמור להישאר למעלה, כי שום מעגל לא מחובר אליו.
3. מעלים את המאמ"תים אחד-אחד, לאט. ברגע שמרימים מעגל מסוים והפחת קופץ שוב, זה המעגל הבעייתי. משאירים אותו למטה, ומחזירים את כל השאר.

התוצאה: כל הבית חוזר לעבוד חוץ מהמעגל התקול: וכבר יודעים בדיוק לאן להפנות את החשמלאי, מה שחוסך זמן וכסף בביקור.

לפני שמזמינים ביקור (ומשלמים עליו), כדאי לעשות כמה בדיקות פשוטות שיכולות לפתור את הבעיה: או לפחות לדעת אם היא בכלל אצלכם:

1. רק חלק מהבית כבוי? כנראה מאמ"ת בודד שקפץ, נסו להעלות אותו (אחרי שהורדתם עומס מאותו מעגל).
2. כל הבית כבוי? בדקו את הפחת ואת המפסק הראשי בלוח. אם הפחת קפץ, ראו את המדריך על איתור המעגל התקול.
3. לשכנים בקומה גם אין חשמל? זו תקלת חברת חשמל, מתקשרים ל-103 (מוקד חברת חשמל), לא לחשמלאי פרטי.
4. בית תלת-פאזי שבו חלק מהחדרים עובד וחלק לא? כנראה נפלה פאזה אחת, זה כבר מקרה לחשמלאי.

שקע, תקע או כבל שמתחממים הם כמעט תמיד סימן לחיבור רופף. המנגנון פשוט ומסוכן: מגע רופף יוצר התנגדות, ההתנגדות יוצרת חום, החום שורף ומחמיר את המגע: וכך זה הולך ומתדרדר עד כדי שריפה.

הכי שכיח אצל צרכנים בעלי הספק גבוה: מזגנים, דודי חימום, קומקומים ותנורים: במיוחד על שקע ישן או מאריך זול.

מה עושים: מפסיקים להשתמש בשקע, ובודקים את ההידוק של המגעים (בשקע ובלוח). שקע שהושחר או נמס: מחליפים, לא "מהדקים בחזרה".

ריח של פלסטיק או חשמל שרוף הוא אחת מהתראות הבטיחות החשובות ביותר בבית. הוא מעיד על רכיב שמתחמם הרבה מעבר למותר, ולעיתים מקדים שריפה חשמלית בדקות. אל מתעלמים ואל "מחכים לראות אם זה עובר":

1. אם הריח חזק, מלווה בעשן, ניצוצות או השחרה: מורידים מיד את המפסק הראשי בלוח.
2. אם הריח מקומי, אתרו את המקור (שקע, מפסק, מאריך או מכשיר ספציפי) ונתקו אותו / הורידו את המעגל שלו בלבד.
3. לעולם לא מים על מקור חשמלי. אם כבר יש להבה: מטף אבקה או CO₂ בלבד, ומתקשרים 102.
4. מאווררים, ולא מחזירים את המעגל עד שחשמלאי מוסמך בדק ואיתר את הרכיב.

בלוח החשמל יש שני סוגי מפסקים שקופצים, וחשוב לא לבלבל ביניהם:

• מאמ"ת (מפסק מודול, המפסקים הקטנים): קופץ על עומס יתר או קצר, יותר מדי מכשילים חזקים יחד, או שני חוטים שנגעו. אפשר להעלות אותו בזהירות אחרי שמורידים עומס.
• פחת (מפסק מגן / RCD, המפסק הרחב עם כפתור "T"): קופץ על דליפת זרם לאדמה, סימן לסכנת התחשמלות אמיתית.

טיפ קטן: כדאי ללחוץ על כפתור הבדיקה (T) בפחת אחת לחודש. אם הוא לא קופץ בלחיצה, הפחת עצמו תקול וצריך החלפה.

זיהיתם בעזרת השיטה הקודמת איזה מעגל מפיל את הפחת? אפשר ללכת צעד אחד קדימה ולגלות אם האשם הוא מכשיר ספציפי ולא תקלה בקיר:

1. שימו לב אילו מכשירים כבו יחד עם המעגל התקול (מקרר, מכונת כביסה, מדיח, דוד וכו').
2. נתקו אותם מהשקע · אחד-אחד.
3. נסו להעלות שוב את המעגל. אם הפעם הוא נשאר למעלה, המכשיר האחרון שניתקתם הוא האשם.
4. חברו את השאר בחזרה. את המכשיר התקול משאירים מנותק ושולחים לבדיקה/תיקון.

הגורמים השכיחים ביותר לזרם דליפה: מכונת כביסה, מדיח, דוד חימום ומקרר ישן. זרם דליפה קטן של 30mA כבר מספיק כדי להפעיל את הפחת, גם בלי תקלה "דרמטית".

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, והתשובה חשובה: כי טעות כאן עולה הרבה יותר ממחיר חשמלאי. בישראל חוק החשמל מבחין בין שימוש רגיל לבין עבודה ב"מתקן הקבוע":

• מותר בדרך כלל ללא חשמלאי: החלפת נורה, חיבור מכשיר עם תקע לשקע, ולחיצה/העלאה של מפסק (מאמ"ת) שקפץ.
• אסור ללא חשמלאי מוסמך: כל עבודה במתקן הקבוע: החלפת שקע או מפסק קיר, חיווט, הוספת נקודות, וכל עבודה בתוך לוח החשמל. גם אם זה "נראה פשוט", זה חיבור קבוע למתח הרשת.

זו אחת התקלות שמבלבלות הכי הרבה חשמלאים: מנתקים את ההארקה מהלוח, ובכל זאת הפחת ממשיך לקפוץ. אם זה קורה, הסיבה כמעט תמיד אחת:

מוליך הפאזה או האפס נוגע פיזית במשהו מוליך, קיר רטוב, צינור מתכת, שריון של כבל, או שהוא יושב בתוך שלולית מים בקופסת הסתעפות. הפחת מגיב לדליפת הזרם לאדמה דרך המגע הזה, ולא דרך ההארקה של הלוח: ולכן ניתוק ההארקה לא משנה כלום.

שיטת איתור: עוברים על קופסאות ההסתעפות לאורך המעגל החשוד ומחפשים את הנקודה שבה הבידוד נשחק, רטוב, או שהמוליך נוגע בצינור/בקיר. לרוב מדובר בנקודה אחת בלבד: נזק ישן מקדיחה, חדירת מים, או חיבור שבוצע ברשלנות.

פחת שקופץ דווקא בימי גשם, בלילה הקר או אחרי השקיה הוא תלונה עונתית קלאסית, וכמעט תמיד מצביע על חדירת מים או לחות למעגל חיצוני:

הסיבה: מים חודרים לקופסה, לגוף תאורה או לשקע בחצר/מרפסת ויוצרים נתיב דליפה לאדמה: בדיוק מה שהפחת מזהה ומפניו הוא מגן.

1. זהו איזה מעגל קופץ בעזרת שיטת המאמ"תים (ראו המדריך על איתור המעגל התקול).
2. חפשו במעגל הזה צרכנים חיצוניים: תאורת חוץ וגינה, שקע מרפסת, משאבת מים, דוד שמש או צופר.
3. נתקו/הורידו את המעגל החיצוני; אם הפחת מפסיק לקפוץ, איתרתם את האזור הבעייתי.

לפני שמזמינים התקנת עמדת טעינה (Wallbox) כדאי לבדוק כמה דברים שמשפיעים ישירות על העלות, הבטיחות והאישורים: אחרת מגלים הפתעות באמצע ההתקנה:

1. הספק הלוח וזמינות עומס: טעינה ביתית טיפוסית היא 7.4kW חד-פאזי או 11–22kW תלת-פאזי. צריך לבדוק שהחיבור הקיים עומד בעומס הנוסף, לעיתים נדרשת הגדלת חיבור.
2. הגנות חובה: עמדת טעינה מחייבת הגנה רגישה לזרם דליפה ישר, פחת מסוג Type B, או Type A עם גילוי 6mA DC המובנה בעמדה עצמה. בלי זה ההתקנה אינה תקנית.
3. מרחק מהלוח ואופן ההשחלה: מוביל גלוי, תעלה או חציבה: כל מטר ושיטת התקנה משפיעים על המחיר.
4. הארקה תקינה של המבנה: תנאי בטיחות בסיסי לכל התקנה.
5. בניין משותף: ייתכן צורך באישור ועד הבית/חברת ניהול ובתשתית ובמדידה ייעודית לדירה.

הגדלת חיבור היא תהליך מסודר מול חברת החשמל, וטעות בשלב אחד יכולה לעכב חודשים. כך זה עובד בפועל:

1. בקשה רשמית לחברת החשמל + תשריט מצב קיים.
2. חישוב עומסים חתום על ידי מהנדס חשמל.
3. חברת החשמל מוציאה תנאי חיבור (מה נדרש מכם, ארון, חתך כבל, מערכת הארקה).
4. הגשת תוכניות מאושרות וביצוע העבודה בפועל.
5. בדיקה של חשמלאי בודק מוסמך והפקת אישור.
6. חיבור בפועל על ידי חברת החשמל.

רעש "המהום" חזק ממנוע שלא מסתובב הוא סימן קלאסי לפאזה חסרה (Single Phasing). המנוע מקבל רק שתיים מתוך שלוש הפאזות, מנסה לעלות, ולא מצליח.

בדיקה: מולטימטר על שלוש הפאזות בכניסה ללוח המנוע. מספיק שפאזה אחת נפלה: נתיך שנפח, מגע פגום בקונטקטור, או חוט שהשתחרר: כדי לגרום לתקלה.

במנועים חשובים שווה להתקין מגן פאזות (Phase Protection Relay) שמנתק אוטומטית בחוסר/חוסר-איזון פאזה, הרבה יותר זול ממנוע חדש.